איזנקוט: אם לא תקום ממשלה רחבה, אפעל להקמת ממשלת חירום לאומית

מה הודיע איזנקוט
יו״ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, הודיע ביום שישי כי אם המאמצים להקמת ממשלה רחבה לא יבשילו, הוא יפעל להקמת ממשלת חירום לאומית. בהודעה שפרסם לקראת סוף השבוע הבהיר שימשיך לקיים מגעים עם השותפים הפוליטיים, אך לא יאריך אותם ללא גבול. לדבריו, אין בכוונתו למרוח זמן, והוא מצפה שהשותפים יבינו כי בעיתוי הנכון יביא לאישור הכנסת ממשלה חדשה וטובה בראשותו.
איזנקוט הוסיף כי ממשלת החירום תוקם כך שאפשר יהיה להרחיב אותה לפני השבעתה או אחריה. הוא שלל שמדובר באיום טקטי במשא ומתן, ותיאר את ההחלטה כתוצאה מההבנה של האחריות שהוטלה עליו בתקופה שהוא מגדיר כתקופת חירום. לשיטתו, האתגר אינו רק להעביר ממשלה בהצבעה בכנסת, אלא להביא ממשלה שתקבל מנדט מהציבור, תהיה יציבה לאורך זמן ותביא ביטחון ושינוי.
ממשלת חירום לאומית היא מסגרת שנועדה בדרך כלל לתקופת משבר ביטחוני או פוליטי, במטרה לאחד כוחות מרכזיים סביב נושאים דחופים. בהקשר הישראלי, הקמתה תדרוש מהמפלגות המשתתפות הסכמה על מסגרת משותפת לתקופה מוגדרת, ולא רק על הרכב קואליציוני רגיל.
שלושה צירים במגעים
איזנקוט סיפר כי נפגש השבוע עם ראשי מפלגות השינוי והתיקון כדי לדון בדרכים להקמת ממשלה חדשה. לדבריו, המגעים מתנהלים בשלושה צירים מרכזיים, ובהודעה הוא פירט בעיקר את הציר החרדי ואת הציר מול הליכוד.
מול המפלגות החרדיות, כתב איזנקוט, מתקיים שיח רציני שמטרתו למצוא נוסחאות שיחזקו את צה״ל, יענו על צורכי הביטחון וישמרו על מעמדם של לומדי התורה. הוא הדגיש שאין מדובר בוויתור על עקרונות בסוגיית השירות, אלא בגיבוש מתווה שייבנה על בסיס עקרונות ״מתווה השירות לכל״ של מפלגת ישר. מתווה כזה מבקש לקבוע כללים שחלים על כלל האוכלוסייה, ולכן הדיון בו נוגע ישירות לשאלות הגיוס והשירות.
במגעים מול הליכוד, טען איזנקוט, יש מרחק רב בין הרטוריקה לבין המעשים ולבין הנכונות בפועל של המפלגה, למרות המאמצים מצדו. עם זאת החליט לתת לציר הזה הזדמנות נוספת, ולנסות לשכנע את חברי הליכוד להתעלות לגודל השעה.
מצב המגעים לפי הודעת איזנקוט
| ציר | מה נאמר בהודעה | מצב לפי איזנקוט |
|---|---|---|
| המפלגות החרדיות | שיח על נוסחאות שיחזקו את צה״ל ויישמרו על מעמד לומדי התורה | שיח רציני, בגיבוש מתווה |
| הליכוד | מאמצים מצד איזנקוט ורטוריקה שאינה מלווה במעשים | פער גדול, ניתנת הזדמנות נוספת |
| שותפי השינוי והתיקון | פגישה השבוע לדיון בדרכים להקמת ממשלה חדשה | המגעים נמשכים |
הביקורת על הממשלה היוצאת
איזנקוט התייחס גם למצב הביטחוני ולתפקוד הממשלה הנוכחית. לדבריו, ישראל נמצאת באזור מסוכן מאוד, וזהו אזור שבו ראש הממשלה היוצא פועל בדרכים שלא הכירו בעבר. הוא הדגיש כי מדובר בתיאור של המציאות ולא בהפחדה, וכי נדרשים זהירות ואחריות מכל הצדדים.
הביקורת המרכזית שלו נגעה לשילוב בין אינטרסים מבצעיים ללוח זמנים מבצעי לבין אינטרסים פוליטיים וללוח הזמנים הפוליטי. הוא כתב שהדבר נתפס אצלו כבלתי מתקבל על הדעת ואף מסוכן, ושההחלטות מתקבלות בידי ממשלה שבה 74 חברי כנסת הביעו אי אמון, מצב שלדבריו אינו תקין ואינו דמוקרטי.
במערכת הפרלמנטרית בישראל, ממשלה שאיבדה את אמון הכנסת נמצאת במצב של מעבר עד להקמת ממשלה חדשה. לכן המספר 74 משמש את איזנקוט כבסיס לטענה שהממשלה היוצאת אינה אמורה להמשיך לקבל החלטות בנושאים רגישים ללא דיון ציבורי מספק.
שיח ציבורי ומשפחות שכולות
חלק גדול מהודעתו של איזנקוט עסק בשיח הציבורי. הוא הזהיר מפני החרפת השיח הפוליטי והשלכותיו על החברה, וטען שהחברה הישראלית, הדמוקרטיה ומעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית מתקרבים לנקודה שממנה אין חזרה. הוא התייחס לקמפיין נגד הציבור הערבי, שלדבריו מהווה 21 אחוז מהאוכלוסייה, ולתיוג אנשים ככאלה התומכים בטרור, וטען שמסע כזה עלול להתדרדר לאלימות ממשית. בהקשר של הדיון הזה ראוי לקרוא גם את דברי עמי אילון על ההדרה הפוליטית של הערבים.
איזנקוט התייחס גם להודעות נאצה שנשלחו למשפחות שכולות, ולאמירות שהופנו לנבחרי ציבור שאיבדו את יקיריהם. הוא סיפר שהשתתף באזכרה לאחיינו, קצין שנפל לפני שנתיים בקרב בג׳אבליה, והזכיר אמירות כמו ״הבן שלך היה מתבייש בך״. לדבריו, מותר לבקר נבחרי ציבור ואת דרכם, אך יש גבול ברור בין ביקורת לגיטימית לבין ביזוי זיכרון הנופלים.
הוא קרא לראש הממשלה היוצא להשמיע את קולו בנושא ולבלום את השיח הזה, שלדבריו תופס אחיזה בחברה. הדרישה הזו נוגעת לא רק לזירה הפוליטית, אלא גם לאופן שבו הציבור מדבר על נופלים ועל משפחות שכולות.
מה המשמעות לקורא הישראלי
ההודעה של איזנקוט מעלה את השאלה אם ישראל תגיע לממשלה חדשה בתוך זמן סביר, ומה יקרה אם לא. אם המגעים יצליחו, תוקם ממשלה רחבה שתחזיק במנדט ציבורי ובמידת יציבות לאורך זמן. אם לא, תיפתח דרך לממשלת חירום שנועדה לטפל בנושאים דחופים, ובמקרה כזה יצטרכו הפוליטיקאים להסכים על יעדים משותפים ולא רק על חלוקת תפקידים.
לאזרח, המשמעות המעשית נוגעת בעיקר ליציבות השלטונית ולשירותי המדינה. ממשלה יוצאת פועלת במגבלות מסוימות, והמחלוקת על השירות הצבאי והגיוס משפיעה על מי נדרש לשרת ובאיזה אופן, ולכן כל תהליך הקמה נוגע גם לחיי הצעירים והמשפחות. מי שעוקב אחר ההתפתחויות צריך לשים לב גם להבדל בין הצהרות על כוונות לבין החלטות מחייבות בכנסת.
מה הלאה
איזנקוט כתב כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתמהמה ולאבד את חלון ההזדמנויות שנוצר. הוא אמר שאינו מתכוון להחמיץ את גודל השעה, והדגיש כי מדובר בעתידה של המדינה, של ילדינו ונכדינו, והתחייב לפעול בהתאם.
השבועות הקרובים יראו אם המגעים עם החרדים ועם הליכוד יבשילו, ואם יהיה מקום לתהליך נוסף. בכל מקרה, ההודעה משקפת את הלחץ הפוליטי שמלווה את התהליך ואת הכוונה של איזנקוט לפעול במסלול חלופי אם לא תהיה התקדמות. הכתבה מתבססת על הודעתו של איזנקוט בלבד, ותוצאות המגעים עדיין אינן ידועות.
שורה תחתונה
איזנקוט מציב מסגרת זמן גמישה למגעים להקמת ממשלה רחבה, ואם הם לא יצליחו הוא מבקש להקים ממשלת חירום. ההתפתחות הזו צפויה להשפיע על המערכת הפוליטית בשבועות הקרובים, ושווה לעקוב אחריה לפי החלטות בכנסת ולא לפי הצהרות בלבד.
מקור: walla.co.il
עוד בפוליטיקה ארצית




