טראמפ מגן על הכינוי ״ידיד״ לפוטין ומטיל אחריות שווה על הצדדים

מה קרה
הנשיא דונלד טראמפ חזר ביום שישי במסיבת עיתונאים בבית הלבן על תיאורו של ולדימיר פוטין כ״ידיד״. כשנשאל אם הנשיא הרוסי הוא ידיד של ארצות הברית, לא ענה על השאלה ישירות ואמר כי אינו יכול לדבר על כך. במקום זאת עבר מיד לדבר על היחסים האישיים הטובים שלו עם פוטין.
טראמפ לא נסוג מהדברים שאמר במהלך הביקור בסין, שם נפגש עם פוטין ועם נשיא סין שי ג׳ינפינג. הוא הודה כי הפגישות הדו-צדדיות והמשולשות עם מנהיגי המדינות היו חשובות, וטען כי הקשר האישי עם מנהיגים הוא מה שמאפשר להתקדם לשלום. הוא גם חזר על טענתו כי החקירה הפדרלית שבחנה התערבות רוסית בבחירות לנשיאות 2016 לטובתו הייתה ״הונאה״ שהמציאו הדמוקרטים, ואמר כי ייתכן שהיא אף עזרה לו לנצח.
הביקור בסין עורר תגובות בארצות הברית בשל הקבלה החמה שטראמפ ערך לפוטין ולשי ג׳ינפינג וההתייחסות החוזרת שלו לפוטין כ״ידיד״. בתדריך בבית הלבן לא ניסה לחזור בו מהדברים, וגם לא נתן תשובה ברורה לשאלה אם הוא רואה בפוטין ידיד של ארצות הברית.
למה זה חשוב
השאלה אם מנהיג של מדינה יריבה לארצות הברית הוא ידיד אינה טכנית. בתפקיד הנשיא הדברים שהוא אומר נתפסים כעמדה רשמית של המדינה, ולכן הם משפיעים על האופן שבו בעלות ברית ויריבות מבינות את כיוון המדיניות האמריקאית. מי שמתארת את ההתחייבויות הבינלאומיות של וושינגטון צריכה להיות מדויקת בתיאורים שלה.
מזכיר המדינה מארקו רוביו, שעמד על הבמה במסיבת העיתונאים והצטרף לטראמפ לסין, תמך בדבריו של הנשיא. לדבריו, היחסים בין ראשי מדינות הם בעלי ערך רב, משום שהם קובעים את הטון לכל הקשר. לפי רוביו, הטון הזה משפיע גם על משא ומתן מסחרי ועל עבודתם של הדיפלומטים. דבריו באו בתגובה לביקורת שטען כי טראמפ מחבק מנהיגים אוטוקרטיים כשותפים מהימנים.
הטענה על חשיבות הקשר האישי בין מנהיגים עולה גם בזירות אחרות. מנהיגים שנפגשים באופן קבוע יכולים לעבור משיחות רשמיות להבנות לא פורמליות, אבל הם גם עלולים לעורר חשש בבירות שמרגישות שנשארו בצד. לכן המחלוקת אינה רק על המילים עצמן, אלא על השאלה מה המשמעות של קירבה כזאת למדיניות בפועל.
מה טראמפ אמר על המלחמה באוקראינה
בתדריך נשאל טראמפ על התקיפות האחרונות ברוסיה ובאוקראינה, שהתרחשו שעות אחרי הפגישה עם פוטין בסין. הוא טען כי פוטין רוצה לסיים את המלחמה, אבל הוסיף כי יש כאן שני אנשים שאינם יודעים כיצד לסיים אותה. לדבריו, וושינגטון מנסה לעזור לשני הצדדים. הוא תיאר את פוטין ואת הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי כשני אנשים השונאים זה את זה, וכתוצאה מכך שניהם תקועים במצב הנוכחי.
הניסוח הזה מציב את האחריות לתקיעות במשוואה שווה בין שני הצדדים. בפועל, רוסיה פלשה לאוקראינה לפני יותר מארבע שנים, והמלחמה נמשכת מאז. הדברים של טראמפ לא התייחסו להתקפה הרוסית עצמה, אלא להמשך הלחימה ולמאמצים לסיים אותה. ההבדל הזה חשוב לקורא, משום שהוא קובע אם הנשיא רואה ברוסיה את הצד התוקף או רק צד אחד בסכסוך.
התמונה הרחבה מאחורי הפסגה
הפסגה בסין נערכה בשנג׳ן, עיר בדרום המדינה, והייתה בעלת אופי משולש. בפגישה השתתפו ארצות הברית, סין ורוסיה, ושלוש המדינות הצהירו על הסכמות מוגבלות. הסיקור של הפסגה מציג את התמונה המלאה, כולל ההיעדר של אוקראינה מהשיח הרשמי. את ההסכמות המוגבלות ואת הסוגיות שנדחקו לשוליים ניתן לקרוא בסיקור הפסגה המשולשת בשנג׳ן ובסיקור של טראמפ בשנג׳ן.
עבור וושינגטון, הקשר עם מוסקבה ובייג׳ינג הוא גם שאלה של מאזן כוחות. הבית הלבן מבקש לשמור על ערוצי תקשורת עם שתי המעצמות, בזמן שהתחרות האסטרטגית עם סין נמשכת. לכן הדברים על פוטין ועל שי ג׳ינפינג נשמעים בהקשר רחב יותר, שבו מסחר, ביטחון והסכמים בינלאומיים משתלבים זה בזה.
מה המשמעות לישראל ולקורא הישראלי
ליחסי ארצות הברית ורוסיה יש השפעה ישירה על מזרח התיכון. שינוי במדיניות וושינגטון כלפי מוסקבה עשוי להשפיע על היכולת של ארצות הברית לפעול באזורנו, על מידת תשומת הלב שהיא מקדישה לזירה זו ועל התיאום בין שתי המדינות בסוגיות ביטחוניות. לכן כל מהלך שמשנה את הטון בין הנשיאים רלוונטי גם לישראל.
לקורא הישראלי יש גם השפעה כלכלית עקיפה. מלחמה ממושכת באוקראינה משפיעה על שוקי האנרגיה ועל שרשראות האספקה העולמיות, וכל שינוי בשיחות בין וושינגטון למוסקבה עשוי להשפיע על המחירים והריביות. אף על פי שאין בדברי טראמפ הכרעה בשאלות הללו, הם מסמנים לשחקנים בשווקים את כיוון הדיפלומטיה.
מה הלאה
בשלב זה אין הסכם שלום או הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה, והדברים שנאמרו בבית הלבן אינם מספקים לוח זמנים לסיום הלחימה. ההתפתחויות הבאות יתבררו בשיחות נוספות בין הנשיאים, בתגובות של מוסקבה וקייב ובהמשך הפעילות הדיפלומטית של וושינגטון, בדגש על המשא ומתן המסחרי שמתנהל במקביל.
הוויכוח סביב המילה ״ידיד״ עשוי להימשך גם בקונגרס ובזירה הציבורית בארצות הברית. מי שעוקב אחרי הנושא כדאי לו לבדוק את ההבדל בין הצהרות אישיות של נשיא לבין מדיניות רשמית של המדינה, משום שרק השנייה מחייבת את המערכת הממשלתית לאורך זמן.
שורה תחתונה
טראמפ שומר על הכינוי ״ידיד״ לפוטין ומציב אחריות שווה על הצדדים במלחמה, אך אינו עונה ישירות על השאלה אם רוסיה היא ידידה של ארצות הברית. לקורא הישראלי חשוב לדעת כי עמדות אישיות של נשיא משפיעות על הטון הדיפלומטי ועל היחסים עם יריבות ובעלות ברית.
מקור: pbs.org
עוד בארה״ב






