יום שישי, 20 בנובמבר 2026אודות

העליון הורה על משפט חוזר למורשע באונס בגלל טעות של שופטיו

20.11.2026 · חדשות · מערכת מקור נאמן
העליון הורה על משפט חוזר למורשע באונס בגלל טעות של שופטיו
צילום: globes.co.il

מה קרה בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון הורה ביום חמישי, באופן חסר תקדים, על קיום משפט חוזר למי שכבר הורשע בעבירת אונס, בשל טעות שנפלה בהחלטת השופטים שהרשיעו אותו. ההחלטה ניתנה על ידי המשנה לנשיא נעם סולברג, בבקשתו של הגינקולוג ד״ר מיכאל שטטמן.

לא מדובר בערעור רגיל ולא בבקשה לעיון חוזר בשל ממצא עובדתי חדש. סולברג קבע כי פסק הדין שהרשיע את שטטמן ניתן על יסוד הנחה שגויה לגבי תוקפה ומהותה של הודעת הפרקליטות, וכי הדבר גרם לנאשם עיוות דין וחוסר צדק. לפי פסק הדין, הטעות לא נבעה מהצדדים או מהערכאה הדיונית, אלא מהשופטים שישבו בערכאה העליונה.

המשפט החוזר ייערך בבית המשפט העליון עצמו, בפני הרכב של חמישה שופטים, ולא בבית המשפט המחוזי כפי שמקובל במקרים כאלה. סולברג נימק זאת בכך שמקור ההחלטה על המשפט החוזר הוא טעות של השופטים בעליון, ולכן אין צורך שהערכאה המחוזית תשמע מחדש את כל הראיות בתיק.

5שופטים בהרכב המשפט החוזר
3שופטים שהרשיעו בעליון
פה אחדזיכוי מאישום האונס במחוזי

איך נוצרה הטעות בהרשעה

הרקע לתיק נעוץ בהליך שהתנהל קודם לכן בבית המשפט המחוזי. שם זוכה שטטמן פה אחד מאישום האונס. הפרקליטות ערערה על הזיכוי לבית המשפט העליון, וההרכב שדן בערעור כלל את השופטים אלכס שטיין, יחיאל כשר ויוסף אלרון.

השופטים הציעו לפרקליטות לזנוח את האישום באונס במרמה ולבקש במקומו הרשעה בעבירה של תקיפה. אונס במרמה הוא עבירה שבה המין נעשה בהסכמה שניתנה בעקבות מרמה לגבי מהות המעשה או זהות המבצע. הפרקליטות קיבלה את ההמלצה ומשכה את הערעור על הזיכוי מאישום האונס.

למרות זאת, אותו הרכב שופטים הרשיע את שטטמן דווקא באונס במרמה, העבירה שממנה נמשכה הפרקליטות. הטבלה שלהלן מסכמת את עמדות הגורמים המרכזיים לאורך ההליך.

מי אמר מה לאורך ההליך
גורםעמדהתוצאה
הפרקליטותקיבלה את המלצת השופטים לשנות את האישוםמשכה את הערעור על הזיכוי מאישום האונס
השופטים שייעצו לפרקליטותהציעו להרשיע בתקיפה במקום באונס במרמהאותו הרכב הרשיע באונס במרמה
בית המשפט העליון בהרכב מורחבבחן את הבקשה למשפט חוזרהורה על משפט חוזר בהרכב של חמישה שופטים

מה כתב המשנה לנשיא

בפסק הדין כתב סולברג כי ההרשעה נשענה על הנחה שגויה, ולכן אי אפשר להשאיר אותה על כנה. הוא הדגיש כי פסק הדין הוא תוצאה של טעות אנושית ולא של התנהלות מכוונת, אך הוסיף כי השלכותיה על הנאשם כבדות.

סולברג התייחס גם לעצם העובדה שהשופטים הם בני אדם. לדבריו, ״מערכת המשפט - אנושית, ולא שמימית״, ו״ככזו - אינה חפה מטעות או משגגה, אינה מושלמת, גם לא יכולה להיות, אלא 'רק' משתלמת״. הוא הוסיף כי בשפיטה אנושית אין זה מן הנמנע שחרף זהירות והקפדה תיפול טעות או תקלה.

עוד ציין סולברג כי זימן באופן חסר תקדים את פרקליט המדינה עמית איסמן לדיון בבקשה, במטרה להביא את הצדדים לפשרה שתמנע משפט חוזר. לדבריו, הוא לא הסכים לכך, ובשל מהלך הדברים הבלתי שגרתי בתיק קיבל את ההחלטה לקיים את המשפט מחדש.

למה ההחלטה נדירה

העיקרון הבסיסי במשפט הפלילי הוא שפסק דין שניתן ונפסק מחייב, ושיש להגביל את האפשרות לדון מחדש באותו עניין. לכן משפט חוזר הוא מנגנון נדיר, והשימוש בו נעשה בדרך כלל כשמתגלות ראיות חדשות או כשנפגעה זכותו של הנאשם להליך הוגן.

עורך הדין יניב ואקי ממשרד ואקי, חן יערי ושות׳, שמייצג את שטטמן, אמר כי ״מדובר בהחלטה חשובה, שמבטאת את ההכרה בכך שגם במערכת משפט, ובמיוחד בהליך פלילי, עשויות להתרחש טעויות, וכי חובתה של מערכת המשפט לאפשר את תיקונן״. לדבריו, ההליך הציב שאלות משפטיות ועקרוניות חריגות, ובראשן זכותו של אדם להליך הוגן.

בכך נחשף מתח מוכר בין שני עקרונות. מצד אחד, יציבות פסקי הדין והאמון הציבורי במערכת. מצד שני, האפשרות לתקן טעות שנעשתה בתוך המערכת עצמה. ההחלטה של סולברג מכריעה את הכף לטובת האפשרות לתיקון, במקרה שבו הטעות מתועדת בבירור בפסק הדין עצמו.

מה הלאה ומה המשמעות לקורא

בשלב הנוכחי נקבע כי ייערך משפט חוזר, אך פסק הדין אינו קובע אם שטטמן אשם או זכאי. ההרשעה נותרת בתוקף עד שייפסק אחרת, וההכרעה בשאלת האשמה תיפול על הרכב החמישה בבית המשפט העליון. מועד הדיון החדש לא מופיע בדיווחים שעמדו לרשות הכתבה.

לקורא הישראלי יש בכך כמה משמעויות מעשיות. ראשית, המערכת מכירה באפשרות שהיא עצמה תטעה, וקובעת מנגנון לתיקון טעות כזו. שנית, ההחלטה מדגישה כי זכותו של נאשם להליך הוגן חלה גם כאשר הטעות נעשתה ברמה הגבוהה ביותר. שלישית, מדובר במקרה חריג, ולכן אין בו תקדים רחב שמשנה את הכללים באופן כללי.

מי שמעקב אחר הדיונים במערכת המשפט יוכל לראות כאן דוגמה לאופן שבו מערכת משפטית מתמודדת עם כשלים פנימיים. עבור הציבור הרחב, ההבחנה החשובה היא בין הטענה לעיוות דין לבין הכרעה לגופו של עניין. את ההבחנה הזו יעשה רק המשפט החוזר.

שורה תחתונה

מערכת המשפט יכולה לתקן טעויות שנפלו בתוכה, גם ברמה העליונה, אך הדרך לכך חריגה. פסק הדין אינו קובע את אשמתו או את זיכויו של שטטמן, וההכרעה בכך תיפול רק במשפט החוזר.

מקור: globes.co.il

עוד בחדשות

תגובות

אין עדיין תגובות לכתבה הזו

התגובות מפורסמות באתר. אין לפרסם פרטים אישיים, הסתה או תוכן פוגעני

עוד בחדשות

עוד במקור נאמן