בדיקת עובדות לדיון מולין: תקלות התעופה, הקיצוצים והפצצה המלוכלכת

מה קרה בדיון
ב-18 בנובמבר נשאלו בכירי הממשל האמריקאי בוועדה לביטחון המולדת של בית הנבחרים על שבוע של עיכובים בטיסות, על הפסקות שירות באתרים ועל איום אפשרי של פצצה מלוכלכת. בדיון השתתפו מזכיר הביטחון הפנימי מרקוויין מולין, סגן מנהל מטה הפדרל לחקירות FBI כריסטופר ריאה ומנהל המודיעין הלאומי ג׳יי קלייטון. הדיון נערך אחרי שהרשות לתעופה הפדרלית, ה-FAA, הורתה על עצירת טיסות בכל ארצות הברית לפרק זמן קצר, ולאחר שהטיסות אושרו לחידוש ב-13 בנובמבר.
המשתתפים נשאלו על הפסקות שירות שפגעו בכמה גופים במקביל: הרשות לתעופה, סוכנות הביון האלקטרוני NSA, בנק צ׳ייס, חברת אפל וחברת התעופה יונייטד. לפי הבדיקה, הנושא לא עלה רק בוועדה עצמה אלא גם בתקשורת האמריקאית, שחיברה בין התקלות לבין קיצוצים בכוח האדם של הסוכנויות האחראיות על הסייבר.
בדיקת העובדות של PolitiFact עברה על ההצהרות המרכזיות של הדיון ובדקה כל אחת מהן מול מסמכים, דיווחים ונתונים ציבוריים. התוצאה אינה מחמיאה לכל הצדדים. חלק מהטענות מגובות היטב, וחלק מהן מדויקות רק בחלקן או מציגות את התמונה באופן חלקי.
מה נאמר על התקלות ועל הטיסה
קלייטון אמר לוועדה כי על בסיס המידע הקיים כיום, מדובר בהפסקות שירות נפרדות שנבעו מעבודות תחזוקה ומשינויים טכניים. לדבריו, אין מדובר בתקיפה מתואמת או בתקיפה שמאחוריה מדינה. הוא לא הטיל את האחריות על שדרוגי הגנת סייבר המבוססים על בינה מלאכותית, אך אמר כי הבינה המלאכותית משנה את נוף הסייבר ומגבירה במידה רבה את המהירות, היקף ורמת התחכום של מבצעי סייבר התקפיים והגנתיים.
בנוגע לטיסה שלו, מולין נסע לפני הדיון במטוס ממשלתי למשחק הכדורגל בין אוניברסיטת לואיזיאנה לאוניברסיטת טקסס, שעות אחדות אחרי שהטיסות אושרו לחידוש. הוא הגן על ההחלטה וטען כי הוא עומד בהבטחה למשפחתו וכי רצה להרגיע את הציבור ולהראות שהטיסה בטוחה. לפי בדיקת העובדות, בזמן הטיסה עדיין התמודדו מאות אלפי נוסעים עם השלכות של יותר מ-9,000 ביטולי טיסות ו-7,000 עיכובים שהתרחשו יום קודם, לפי נתוני אתר המעקב הפרטי FlightAware.
הנתונים מציגים תמונה מורכבת. ההחלטה לנסוע למשחק אינה נבדקת בבדיקה כהפרה של כלל כלשהו, אך העיתוי שלה, בתוך תקופה של מחסור בטיסות ותסכול ציבורי, הפך אותה לנושא ביקורת. מי שמתכנן טיסה לארה״ב בתקופה כזו כדאי לו לעקוב אחר סטטוס הטיסה ישירות מול חברת התעופה.
ההצבעה על מימון התעופה
אחת הטענות המרכזיות בדיון הועלתה על ידי חברת הקונגרס למוניקה מקיבר מניו ג׳רזי. היא הזכירה כי מולין וטרנספורטציה ביחד ביקרו את הקונגרס על כך שאינו מתעדף השקעה בתשתיות בקרת התנועה האווירית הישנות. לטענתה, חוק התשתיות הדו-מפלגתי משנת 2021 הקצה 25 מיליארד דולר לתשתיות תעופה, מתוכם 5 מיליארד דולר למתקני הרשות לתעופה וציוד, ומולין הצביע נגדו.
הבדיקה מאשרת כי מולין אכן התנגד לחוק בנובמבר 2021, בעת שייצג את המחוז השני של מדינת אוקלהומה. החוק כלל הוצאה כוללת של כ-1.2 טריליון דולר, ורוב הרפובליקנים בבית הנבחרים הצביעו נגדו. התמיכה הרפובליקנית הייתה קריטית להעברתו, עם 13 רפובליקנים שתמכו בו בבית הנבחרים ו-19 בסנאט. משרד התקציב של הקונגרס העריך באותה שנה כי החוק יוסיף כ-256 מיליארד דולר לגירעון במשך עשר שנים. מולין טען אז כי רק 110 מיליארד דולר מהחבילה יגיעו לתשתיות ממשיות, כמו כבישים וגשרים, וכי התוכניות לקיזוז העלות אינן מספיק חזקות.
עם זאת, מולין לא הצביע נגד כל מימון תעופה. במהלך כהונתו בבית הנבחרים הוא תמך בהצעות נוספות, כמו חוק הארכת הרשות לתעופה משנת 2016, חוק הקלות מס לאסון ומימון שדות תעופה משנת 2017 וחוק ההסמכה מחדש של הרשות לתעופה משנת 2018. כסנאטור תמך בחוק ההסמכה מחדש משנת 2024, שהקצה 17.8 מיליארד דולר למתקני הרשות וציוד עד שנת התקציב 2028. לכן, הטענה של מקיבר מדויקת בנוגע להצבעה על החוק משנת 2021, אך היא מציגה רק חלק מהתמונה.
קיצוצים בסייבר ובמודיעין
חבר הקונגרס דן גולדמן מניו יורק האשים את הממשל בפיטורי עובדים פדרליים שטיפלו באיומי סייבר, והצביע על משרד הביטחון הפנימי וה-FBI. הבדיקה מאשרת כי נערכו קיצוצים משמעותיים בסוכנות להגנת הסייבר ותשתיות, הנקראת CISA. מאז ינואר 2025 איבדה הסוכנות כמעט שליש מכוח האדם שלה, כ-1,100 תפקידים, בעקבות קיצוצים נרחבים בתקציב הפדרלי שהפחיתו כ-135 מיליון דולר מתקציבה. תקציב 2027 שהציע הבית הלבן מציע קיצוץ נוסף של 700 מיליון דולר, מתוך תקציב של כ-2.5 מיליארד דולר.
בנוסף, משרד הביטחון הפנימי פיטר ביום הראשון של הממשל את כל חברי ועדת הביקורת לבטיחות סייבר, גוף מייעץ שחקר קמפיין ריגול שכוון לרשתות תקשורת ורשתות ממשלתיות אמריקאיות. לגבי ה-FBI, הבדיקה קובעת כי הקיצוצים שם רחבים יותר ואינם מוגבלים למחלקת הסייבר. התקציב לשנת 2026 הופחת בכ-545 מיליון דולר, ונמחקו יותר מ-1,500 תפקידים, כולל כ-700 משבצות סוכנים פנויות. משרד המשפטים אמר כי המטרה הייתה לייעל את הפעילות ולהתמקד בביטחון הגבולות ובפשיעה אלימה. הממשל מציע כעת להגדיל את התקציב של ה-FBI ב-17.8 אחוזים ולהוסיף אלפי תפקידים.
הבדיקה מציינת גם כי ראש ה-FBI פיטר בפברואר כ-10 עובדים, בהם סוכנים מיוחדים ואנליסטים, בשל תפקידם בחקירה על מסמכים מסווגים שנמצאו במאר-א-לגו, לפי הניו יורק טיימס. עם זאת, הבדיקה אינה מאמתת את הטענה על המניע הפוליטי שמאחורי הקיצוצים. הנתונים מלמדים על ירידה בכוח האדם, אך לא על הסיבה לה.
הפצצה המלוכלכת בפרספקטיבה
חברי הקונגרס שאלו את בכירי הממשל על דיווח של רשת CNN, שלפיו איראן מפתחת לפי מקורות ביטחוניים בממשל תוכניות לתקוף בכירים בממשל טראמפ באמצעות פיצוץ של פצצה מלוכלכת או נשק כימי בוושינגטון. הדיווח מבוסס על מקורות אנונימיים, ולא נמצא בבדיקה מידע ציבורי שמאשר אותו. חברי הקונגרס ג׳ימנז ומקול תיארו את הפצצה המלוכלכת כפשוטה להכנה ולהפעלה.
פצצה מלוכלכת היא מטען נפץ רגיל שמכיל חומר רדיואקטיבי, שמתפזר עם הפיצוץ. לפי הרשות האמריקאית לפיקוח על גרעין, מטען כזה לא ישחרר מספיק קרינה כדי להרוג אנשים או לגרום לחולי חמור. הנפץ עצמו מסוכן יותר מהחומר הרדיואקטיבי. עם זאת, פיצוץ כזה עלול לעורר פאניקה, לזהם רכוש ולדרוש ניקוי יקר. לכן, הנזק המרכזי של פצצה כזו עשוי להיות פסיכולוגי וכלכלי, ולא בהכרח נפגעים רבים.
המומחים שנבדקו בכתבה נחלקו בהערכה של קלות הביצוע. מייקל או׳הנלון מהמכון בְּרוּקִינְגְס אמר כי הכנה של מטען כזה פשוטה יחסית, אך זיהום של כמה רחובות בעיר מחייב מומחיות גבוהה בחומרי נפץ. מארק קנצ׳יאן מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים הסביר כי הכנת פצצה מלוכלכת קשה יותר מהכנת פצצה רגילה, משום שצריך להשיג חומרים גרעיניים מבוקרים מאוד. ג׳ון פייק ממכון המחקר globalsecurity.org אמר כי תקיפה בקנה מידה קטן עשויה להיות אפשרית, אך היא כרוכה בחלקים רבים, מאתגרת טכנית ואינה מרשימה מבחינה חזותית. לדבריו, אם הדבר היה קל, מישהו כבר היה עושה זאת.
מה הלאה ומה המשמעות לקורא הישראלי
מהבדיקה עולה כי חלק מהטענות בדיון נתמכות בנתונים, וחלקן מציגות את התמונה באופן חלקי. הטענה על קיצוצים בסוכנויות הסייבר מגובה היטב, וכך גם הטענה על ההצבעה נגד חוק התשתיות ב-2021. לעומת זאת, ההסבר לתקלות עדיין מתבסס על מידע ראשוני, והשאלה אם מדובר בתחזוקה או בבעיה רחבה יותר טרם נחקרה במלואה. גם הדיווח על תוכניות איראניות נותר בגדר טענה שאינה מאומתת.
לקורא הישראלי יש כמה סיבות לעקוב אחרי הנושא. ההפסקות בתעופה ובמערכות מחשוב פוגעות בנוסעים שמטוסיהם מגיעים לארה״ב או יוצאים ממנה, והן מדגישות את התלות של מערכות תעופה מודרניות בתשתיות דיגיטליות. הקיצוצים בסוכנויות הסייבר רלוונטיים גם לדיון הישראלי על חוסן לאומי ועל הקשר בין תקציב, כוח אדם והגנה. מבחינה ביטחונית, המתח בין ארה״ב לאיראן מהווה חלק מהמציאות האזורית שישראל נמצאת בה, ולכן כל דיווח על תכנוני תקיפה נבחן בזהירות בירושלים ובוושינגטון.
השאלה שנותרת פתוחה היא האם הקיצוצים ישנו את יכולת ההתמודדות של הסוכנויות האמריקאיות עם איומי סייבר. התשובה תלויה בתקציבים הבאים, בהחלטות על גיוס מחדש ובתוצאות של החקירות על הפסקות השירות. כרגע, התמונה הברורה היחידה היא שהדיון עסק בשילוב של תקלות, מימון ואיומים, וכי כל אחד מהם דורש בדיקה נפרדת לפני שמסיקים מסקנות.
שאלות ותשובות
האם הפסקות השירות בטיסות ובאתרים נבעו מתקיפת סייבר?
לפי מנהל המודיעין הלאומי ג׳יי קלייטון, על בסיס המידע הקיים כיום מדובר בהפסקות נפרדות שנבעו מתחזוקה ומשינויים טכניים, ולא בתקיפה מתואמת או בתקיפה בחסות מדינה.
האם פצצה מלוכלכת מסוכנת כמו נשק גרעיני?
לא. לפי הרשות האמריקאית לפיקוח על גרעין, קרינה ממטען כזה לא צפויה להרוג אנשים או לגרום לחולי חמור, והנפץ עצמו מסוכן יותר. עם זאת, פיצוץ כזה עלול לעורר פאניקה ולדרוש ניקוי יקר.
שורה תחתונה
הדיון חשף קשר בין קיצוצים בכוח אדם בסוכנויות הסייבר לבין שאלות על חוסן המערכות, אך הסיבות לתקלות ולאיום האיראני טרם הוכחו במלואן. הקורא צריך לזכור שחלק מהטענות מגובה במסמכים וחלקן עדיין ממתינות לבירור.
מקור: pbs.org
עוד בארה״ב






