הסנאט האמריקאי דחה הצעה לעצירת הלחימה באיראן

מה קרה
הסנאט האמריקאי דחה ביום חמישי הצעת החלטה לפי חוק סמכויות המלחמה, שביקשה לאלץ את טראמפ להפסיק את הלחימה באיראן. ההצבעה הסתיימה ב-48 קולות בעד ו-51 נגד, כמעט לאורך קווי המפלגות.
מבין הדמוקרטים, רק ג׳ון פטרמן מפנסילבניה התנגד להחלטה. מבין הרפובליקנים, תמכו בה סוזן קולינס ממיין, ראנד פול מקנטקי וליסה מורקובסקי מאלסקה. ״בית הנבחרים אישר את ההחלטה כבר בספטמבר, וזו הייתה הפעם הראשונה שאחד הבתים הצביע עליה מאז בחירות האמצע.״ הצבעה זו התקיימה ב-3 בנובמבר, והרפובליקנים איבדו בה את השליטה בשני בתי הקונגרס, שתיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה.
ההצבעה ומי עמד מאחוריה
בבית הנבחרים תמכו בהחלטה כל חברי הדמוקרטים יחד עם שבעה רפובליקנים, שחלקם הפסידו בבחירות האמצע. בסנאט נותרו רוב הרפובליקנים לצד הנשיא. בין התומכים בלחימה נמנה תום טילס מצפון קרוליינה, שפורש בסוף השנה ותמך בהחלטות קודמות, וביל קסידי מלואיזיאנה, סנטור שסיים את כהונתו ותמיכתו הייתה קריטית להחלטה שעברה ביוני.
הצבעה זו אינה מתקיימת בחלל ריק. בחודשים האחרונים הגישו הדמוקרטים סדרה ארוכה של הצעות דומות, וחלקן נדחו בהצבעה. הרפובליקנים הצליחו להפיל רבות מהן, אך אחת מההחלטות עברה בשני הבתים ביוני. טראמפ התעלם ממנה, והדמוקרטים המשיכו לנסות להשתמש באותו חוק כדי לסיים את הלחימה.
סנטור הדמוקרטים כריס מרפי החמיץ את ההצבעה, לאחר שעבר לאחרונה שבץ מוחי. היעדרותו לא שינתה את התוצאה, אך היא מדגישה כמה צרה הייתה הפער בין שני הצדדים.
| נתון | מספר |
|---|---|
| קולות בעד ההחלטה בסנאט | 48 |
| קולות נגד ההחלטה בסנאט | 51 |
| רפובליקנים שתמכו בהחלטה בסנאט | 3 |
| רפובליקנים שתמכו בהחלטה בבית הנבחרים | 7 |
הרקע: המלחמה וחוק סמכויות המלחמה
המלחמה באיראן פרצה בפברואר בתקיפה משותפת של ארצות הברית וישראל. מאז פרצה הלחימה לא הייתה הנושא המרכזי בזירה הפוליטית האמריקאית בלבד, אלא גם נושא שנוי במחלוקת בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה.
חוק סמכויות המלחמה משנת 1973 נועד לאזן בין הנשיא לבין הקונגרס בהחלטה על שימוש בכוח צבאי. לפי רוח החוק, הקונגרס יכול לדרוש את סיום הפעולה הצבאית באמצעות החלטה. בפועל, הכלי הזה מעולם לא נבחן במלואו מול נשיא שמתנגד לו בתוקף, וההחלטה מיוני מדגישה את הפער בין המשמעות הפורמלית לבין ההשפעה בשטח.
בסקרים שפורסמו בארה״ב נמצא שהמלחמה אינה פופולרית בקרב הציבור. לצד זאת, היא הביאה לעלייה במחירי הדלק והסולר ברחבי המדינה, נתון שמורגש ישירות בקופה של משקי הבית האמריקאים.

למה זה חשוב
בחירות האמצע הן בחירות לקונגרס שנערכות באמצע הקדנציה של הנשיא. הן נחשבות למבחן לאווירה הציבורית, וכשהרפובליקנים איבדו את שני הבתים, המשמעות הייתה שהממשל מאבד חלק מהיכולת להעביר את סדר יומו ללא התנגדות.
ההצבעה בסנאט מראה שגם אחרי התבוסה הרפובליקנים אינם מוכנים לנתק את עצמם מהמלחמה. זו נקודה חשובה, כי בשנה הבאה ייכנסו לכהונה חברי קונגרס חדשים, וההרכב הפוליטי ישתנה. עד אז, הכוח להכריע בשאלת המלחמה נשאר בידי הרוב הרפובליקני בסנאט.
מבחינה פוליטית, הדמוקרטים משתמשים בהצבעות האלה כדי להציג עמדה ברורה מול הבוחרים לפני הבחירות הבאות. הרפובליקנים, מצדם, נשארים מאחורי הנשיא ומציגים את המלחמה כחלק מהמדיניות הביטחונית שלהם.
המשמעות המעשית לקורא הישראלי
לישראל יש ערך רב בהבנת הדינמיקה הזו. ארצות הברית היא שותפה מרכזית לתקיפה, ולכן כל שינוי בתמיכה הפוליטית בוושינגטון משפיע על התיאום הצבאי והדיפלומטי בין שתי המדינות. עם זאת, ההצבעה לא שינתה את המצב בשטח, וטראמפ נשאר בתפקידו עם מלוא הסמכויות הביצועיות.
העלייה במחירי הדלק בארה״ב היא נתון שכדאי לקחת בחשבון גם בישראל. שוק האנרגיה העולמי מושפע ממלחמות באזור, וכשהמחירים בארה״ב עולים, זה מעיד על לחצים רחבים יותר בשוק הבינלאומי, שיכולים להשפיע גם על מחירי הדלק המקומיים.
בנוסף, המקרה מראה עד כמה מוגבל כוחו של הקונגרס גם כשהוא מתכנס להצבעה. ההחלטה מיוני עברה בשני הבתים ובכל זאת לא הובילה לסיום הלחימה, וזה מלמד שהחלטות אלה הן יותר ביטוי פוליטי מאשר מנגנון מחייב.
מה הלאה
הדמוקרטים צפויים להמשיך בהגשת הצעות חדשות לפי אותו חוק, במטרה לשמור את הנושא על סדר היום הציבורי. סביר שההצבעות הבאות ייערכו בסנאט בהרכב החדש, שבו הרפובליקנים יחזיקו בשליטה, ולכן הסיכוי להעברה נשאר נמוך.
עם זאת, השאלה מה יקרה בשטח נשארת פתוחה. המצב בין ארצות הברית לאיראן רגיש, וכבר הייתה בעבר תקופה של שקט שהסתיימה בחילופי תקיפות. מעקב אחר ההתפתחויות הללו יאפשר להבין אם הדיון בקונגרס ישפיע על קצב הלחימה או שייוותר דיון פוליטי בלבד.
שאלות ותשובות
האם החלטה שעוברת בקונגרס מחייבת את הנשיא?
ההחלטה מיוני עברה בשני בתי הקונגרס, אך טראמפ התעלם ממנה, ולכן בפועל לא הייתה לה השפעה על המשך הלחימה.
למה הדמוקרטים ממשיכים להגיש הצעות דומות?
הדמוקרטים משתמשים בחוק משנת 1973 כדי להמשיך את הדיון ולהציג עמדה ברורה לפני הבחירות, גם כשהסיכוי להעביר את ההצעה נמוך.
שורה תחתונה
ההצבעה בסנאט לא שינתה את מהלך המלחמה, אבל היא מראה שהנושא נשאר שנוי במחלוקת גם בתוך הרפובליקנים ושהכוח להכריע בו עדיין נמצא בידי הרוב הרפובליקני בסנאט.
מקור: theguardian.com
עוד בארה״ב






