יום שישי, 20 בנובמבר 2026אודות

אלפי אוהלים ממתינים לכניסה לעזה: מחלוקת על האחריות

20.11.2026 · גיאופוליטיקה · מערכת מקור נאמן
אלפי אוהלים ממתינים לכניסה לעזה: מחלוקת על האחריות
צילום: Noel_Bauza

מה קרה

מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ״ש) הוא הגוף הישראלי שאחראי על התיאום מול הפלסטינים ועל הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה עזה. הגוף מתח ביקורת על האו״ם ועל הארגונים הבינלאומיים בשל העיכוב בהכנסת עשרות אלפי אוהלים לרצועה. הביקורת נמסרה על רקע קמפיין החורף של חמאס והמסרים שהארגון מפיץ בנוגע למצב ההומניטרי ברצועה.

לדברי מתפ״ש, ישראל כבר אישרה בקשות להכנסת כ־65,000 אוהלים, אך האוהלים טרם הועברו לרצועה. לפי הגוף, התיאום להכנסתם תלוי כעת בארגונים שאחראים להעברת הציוד, והוא קורא להם לפעול. במתפ״ש מדגישים כי השלב של אישור הבקשות כבר הושלם.

הדברים נאמרים על רקע מחלוקת רחבה יותר סביב הסיוע לרצועה לקראת החורף. בתחילת השבוע קראו שרי החוץ של בריטניה, קנדה, איטליה ואוסטרליה בהצהרה משותפת לישראל לפתוח את המעברים לרצועה ולאפשר לסיוע להגיע ללא מכשולים. ההצהרה פורסמה לאחר שגשמים עזים הציפו מחנות עקורים ברחבי הרצועה. לפי השרים, כ־150,000 אוהלים וציוד חיוני נוסף מעוכבים בגבול, בזמן שתושבים רבים זקוקים למחסה דחוף.

כ־65,000אוהלים שאושרו להכנסה
יותר מ־85,000אוהלים שנכנסו לרצועה
יותר מ־150,000אוהלים מוכנים מחוץ לרצועה
יותר מ־820בקשות שאושרו לציוד חורף

הנתונים והפערים

הדיווחים מציגים מספרים שונים, ולכן כדאי לקרוא אותם בזהירות. מתפ״ש מדבר על כ־65,000 אוהלים שאושרו להכנסה. שגרירות ישראל באוסטרליה מסרה, לפי נתוני מתפ״ש, כי מאז תחילת תוכנית ההיערכות לחורף הוכנסו לרצועה יותר מ־85,000 אוהלים וכ־8,000 משאיות שנשאו ציוד לחורף. השגרירות הוסיפה כי ישראל אישרה יותר מ־820 בקשות להכנסת ציוד, וכי חלק ניכר מהמשלוחים שאושרו טרם הוכנסו בידי הארגונים.

יש הבדל בין שני הנתונים הרשמיים. מתפ״ש מדבר על כ־65,000 אוהלים שאושרו ועדיין לא הוכנסו, ואילו השגרירות מדברת על יותר מ־85,000 אוהלים שכבר נכנסו. המקורות אינם מסבירים את הפער הזה, ולכן אין דרך לדעת מהטקסט עצמו אילו מהנתונים מתייחסים לאותה תקופה ולאותו סוג של אישור. הנתון השלישי, של יותר מ־150,000 אוהלים מוכנים למשלוח, מגיע מצוות הסיוע בהובלת האו״ם, והוא מתייחס לאוהלים שנמצאים מחוץ לרצועה.

הטבלה הבאה מסכמת את הנתונים שמופיעים בדיווחים, לפי הגוף שמסר כל אחד מהם.

הנתונים שמופיעים בדיווחים
נתוןמי מסרמספר
אוהלים שאושרו להכנסהמתפ״שכ־65,000
אוהלים שנכנסו לרצועה מתחילת תוכנית החורףשגרירות ישראל באוסטרליה, לפי נתוני מתפ״שיותר מ־85,000
אוהלים מוכנים למשלוח מחוץ לרצועהצוות הסיוע של האו״םיותר מ־150,000
בקשות שאושרו לציוד חורףשגרירות ישראל באוסטרליהיותר מ־820

מה טוענים הארגונים

צוות הסיוע בהובלת האו״ם מסר כי רוב האוהלים מוכנים באל־עריש שבמצרים, עיר בצפון סיני הסמוכה למעבר רפיח. לדבריו, ריבוי האישורים הנדרשים, הקיבולת המוגבלת של המעברים ושעות הפעילות המצומצמות או המשתנות מעכבים את הכנסת הציוד. במילים אחרות, לפי הארגונים, הבעיה אינה רק בהחלטה פוליטית אלא גם בתהליך הלוגיסטי היומיומי.

הארגונים ביקשו להכניס גם שמיכות וביגוד חם, משאבות, גנרטורים וחלקי חילוף. הם ביקשו גם לאפשר למשפחות לעבור לאזורים גבוהים יותר, שבהם הסיכון להצפות קטן יותר. הבקשה הזו חשובה במיוחד לאחר הגשמים האחרונים, שהציפו מחנות עקורים ברחבי הרצועה.

ההבחנה בין פריטים אזרחיים לפריטים דו־שימושיים עולה גם היא בדיון. פריטים דו־שימושיים הם פריטים שיכולים לשמש גם לצרכים אזרחיים וגם לצרכים צבאיים, ולכן כניסתם דורשת בדיקה נוספת. השרים קראו לישראל לאשר כניסה של פריטים כאלה לצורך הפעילות ההומניטרית ולשלבים הראשונים של שיקום הרצועה.

הקשר המדיני והביטחוני

התוכנית שעליה מדובר קיבלה את גיבוי מועצת הביטחון של האו״ם בנובמבר 2025, כחודש לאחר הסכם הפסקת האש. בהחלטה ההיא הדגישה המועצה את הצורך בחידוש מלא של הסיוע ההומניטרי לרצועה באמצעות גופים ובהם האו״ם, ובמקביל את הצורך למנוע הסטה של הסיוע לידי ארגונים חמושים. ההבחנה הזו היא לב הסוגיה, כי כל צד מדגיש את החלק של ההחלטה שמתאים לעמדתו.

שרי החוץ קראו לכל הצדדים לכבד את הפסקת האש ולעמוד בהתחייבויותיהם לפי המשפט ההומניטרי הבין־לאומי. מדובר בכללים הבינלאומיים שמגנים על אזרחים ועל הסיוע בזמן עימות מזוין. לכן הדרישה להכניס את האוהלים מופנית גם לישראל, אבל גם לארגונים עצמם, שהם אלה שמחזיקים בשלב האחרון של ההעברה לרצועה.

ברקע עומדת גם שאלה של אמון. מתפ״ש מאשים את הארגונים הבינלאומיים בעיכוב, והארגונים מציגים מגבלות של מעברים ושל אישורים. המקורות אינם מאפשרים לקבוע מי צודק בכל נקודה, ולכן הדיווח חשוב בעיקר בזכות הפירוט של הטענות ושל הנתונים מכל צד.

למה זה חשוב לקורא הישראלי

הסוגיה אינה רק דיון מדיני. היא משפיעה על המצב של מאות אלפי אנשים שחיים במחנות עקורים, ועל השאלה אם הסיוע מגיע אליהם לפני שהחורף מתחזק. לפי השרים, עדיין אפשר לפעול לפני שהחורף ייכנס במלוא עוצמתו, ולכן לוח הזמנים הוא חלק מהותי מהסיפור.

עבור הקורא הישראלי, החשיבות כפולה. מצד אחד, ישראל מציגה נתונים על אישורים ועל כניסות, ומצד שני היא נמצאת תחת לחץ בינלאומי גובר להגדיל את הכניסות. הפער בין המספרים מסביר למה הדיון כל כך רגיש, ולמה כל צד מציג את האחריות אצל הצד השני.

כדאי לשים לב גם לאופן שבו מוצגות הטענות. מתפ״ש מתמקד באישורים שניתנו, השגרירות מתמקדת בכניסות שהתרחשו, והאו״ם מתמקד בתהליך ובזמנים. כל אחד מהנתונים נכון בהקשרו, אבל הם אינם מתכנסים לתמונה אחת. הקורא שמבין את ההבדל בין אישור, כניסה והעברה מבין טוב יותר את המחלוקת.

מה הלאה

בשבועות הקרובים כדאי לעקוב אחר שלוש שאלות. הראשונה היא כמה מהאוהלים שאושרו אכן נכנסים לרצועה דרך המעברים, ובאיזה קצב. השנייה היא אם הארגונים יצליחו להגדיל את הקיבולת ולהתאים את שעות הפעילות לצורכי הסיוע. השלישית היא אם מדינות נוספות יצטרפו לקריאה של שרי החוץ, או שהדיון יישאר ברמה של הצהרות.

בנוסף, חשוב לראות אם הנתונים השונים יתיישבו זה עם זה. פער של כ־20,000 אוהלים בין האישורים לכניסות אינו בהכרח סתירה, אבל ללא הסבר רשמי קשה לדעת מה הוא משקף. מי שרוצה תמונה מלאה צריך לחכות לפרסומים נוספים ולא להסתפק בצד אחד של הסיפור.

שורה תחתונה

הבעיה אינה רק מספר האוהלים אלא השאלה מי מחזיק בשלב האחרון של ההעברה לרצועה. לפי הדיווחים, אוהלים רבים ממתינים כעת מחוץ לרצועה, והחורף מתקדם.

מקור: walla.co.il

עוד בגיאופוליטיקה

תגובות

אין עדיין תגובות לכתבה הזו

התגובות מפורסמות באתר. אין לפרסם פרטים אישיים, הסתה או תוכן פוגעני

עוד בגיאופוליטיקה

עוד במקור נאמן