פסגת שנג׳ן: צילום משותף בלי הסכמות של ממש

מה קרה בשנג׳ן
הפסגה המשולשת הראשונה אי פעם בין מנהיגי סין, רוסיה וארה״ב התקיימה בשנג׳ן שבסין, על הדף של כינוס פורום שיתוף הפעולה הכלכלי של אסיה ואוקיינוס השקט (APEC) שנערך באותו שבוע. לפי הניתוח, מדובר היה בעיקר בהזדמנות לתמונה משותפת. הנשיא דונלד טראמפ, שלפי הכתב מגיע לפסגה אחרי תבוסה גדולה של מפלגתו בבחירות לאמצע הקדנציה, קיבל הזדמנות להופיע כמדינאי. ולדימיר פוטין הציג את עצמו כמי שמקדם שלום, ושי ג׳ינפינג הופיע כמי שמנהל את הסדר בפועל.
הנוסח המשותף שפורסם בסוכנות הידיעות הסינית שינחואה חזר על נושאים שג׳ינפינג מקדם מאז כהונתו השנייה של טראמפ: יציבות אסטרטגית, התנגדות לחשיבה של מלחמה קרה ולניתוק כלכלי, וכבוד לתוצאות מלחמת העולם השנייה. לפי הכתב, סין ורוסיה משתמשות בנקודה האחרונה כדי להצדיק תביעות טריטוריאליות בהווה. הוא מציין גם אירוניה: סין יוצגה במלחמה על ידי ממשלת הרפובליקה של סין, שנמלטה מאוחר יותר לטאיוואן, ובמזרח אירופה המעצמה המנצחת הייתה ברית המועצות ולא רוסיה.
לפני הפסגה עלו השערות שמדובר בכינוס דומה לוועידת יאלטה של 1945, שבה שלוש המעצמות המנצחות במלחמת העולם השנייה חילקו ביניהן את אירופה. ההשערות נשענו על הרעיון, שחוזר לעיתים קרובות, שהעולם עשוי להיחלק שוב לאזורי השפעה. הכתב טוען שההשוואה אינה מדויקת ושהרעיון של יאלטה חדשה אינו מתאים למציאות הנוכחית.
למה זה לא יאלטה חדשה
לפי הכתב, שתי מתוך שלוש המעצמות נמצאות כיום במלחמות יקרות ומזיקות כלכלית נגד מדינות קטנות יותר, מלחמות שנבחרו ולא נכפו עליהן. מכאן הוא מסיק שהעולם אינו נתון לחלוקה בין שלוש המעצמות. טראמפ אינו יכול לכפות על אוקראינה כניעה או למסור את טאיוואן לבייג׳ינג, פוטין אינו יכול להחזיר את גדולתה של ברית המועצות בכוח, וסין, למרות הרעש, טרם הכניעה את טאיוואן.
ההבדל מ-1945 גדול, לפי הכתב. בעת ועידת יאלטה היו לברית המועצות הצבא הגדול בעולם, וכלכלת ארה״ב הייתה גדולה מכלל שאר המדינות המפותחות יחד. בריטניה, שכבר נחלשה, עדיין שלטה באימפריה שכללה רבע מאוכלוסיית העולם. הטבלה מסכמת את התמונה כפי שהיא מוצגת בניתוח.
גם ההסדר של יאלטה לא החזיק מעמד. במקום להבטיח שלום מתמשך, הוא הניח את היסוד למלחמה הקרה, ותוך שנים ספורות התפתחו עימותים עקובים מדם בקוריאה ובהונגריה. לפי הכתב, הסדר גדול בין סין, רוסיה וארה״ב כיום סביר עוד פחות שיעבוד.
| מעצמה | מצבה ב-1945 |
|---|---|
| ברית המועצות | הצבא הגדול בעולם |
| ארה״ב | כלכלה גדולה מכלל שאר המדינות המפותחות יחד |
| בריטניה | אימפריה שכללה רבע מאוכלוסיית העולם |
מה הוסכם בפועל
שלוש המעצמות הסכימו באופן נומינלי להידבר על צמצום סיכוני הגרעין. לפי הכתב, בלי הכנה דיפלומטית מוקדמת ועם הבדלים משמעותיים בין הארסנלים שלהן, לא צפוי שמשהו מהשיחות הללו יצא לפועל בזמן הקרוב. הפסגה עצמה לא הניבה הסכמה מעשית בנושא.
ההצהרה המשותפת גינתה את בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). לפי הכתב, הגינוי נתן לסין ולרוסיה תחמושת אידיאולוגית נוספת נגד מוסדות בינלאומיים, והוא מחזק את הזלזול של משטרים אוטוריטריים במוסדות ובזכויות אדם שכל המדינות אמורות לכבד.
הכתב מזהיר בכל זאת את בייג׳ינג שלא לטעות ולחשוב שהפסגה נותנת לה רישיון לשמור על שיחות ארה״ב וסין כעניין של כוח בלבד. לפי הכתב, אחרי שהדמוקרטים ייטלו בינואר את השליטה בוועדות החשובות בקונגרס שעוסקות בסין, נושאים של דמוקרטיה ושל מתנגדים פוליטיים יקבלו משקל מחודש, בלי קשר למה שטראמפ או שי מעדיפים.
יפן וסין: היחסים בשפל
כינוס APEC בשנג׳ן נתן לסין הזדמנות נוספת להפגין אי שביעות רצון כלפי יפן. היחסים בין שתי המדינות נמצאים בשפל, יותר משנה אחרי שראש הממשלה סנאה טאקאיצ׳י אמרה שפלישה סינית לטאיוואן עשויה להצדיק התערבות יפנית. לפי הכתב, כשמנהיגים אחרים זכו לקבלת פנים חגיגית, טאקאיצ׳י התקבלה בנמל התעופה על ידי דיפלומט בדרג נמוך יחסית.
הכתב מציין שייתכן שמאחורי היחס עומדת גם יחס מזלזל כלפי נשים. התקשורת הממלכתית הסינית תקפה את טאקאיצ׳י בביטויים סקסיסטיים, כפי שנעשה בעבר לנשיאה לשעבר של טאיוואן, צאי אינג-וון. עם זאת, טאקאיצ׳י קיבלה על עצמה לנהל מגעים דו־צדדיים עם מנהיגים אחרים בשוליים של הפסגה, ולפי הכתב היא הצליחה לעשות זאת למרות שהייתה מודרת במידה רבה מהמרכז.
למה זה חשוב לקורא הישראלי
היחסים בין ארה״ב לסין משפיעים על שרשראות האספקה העולמיות, על שוקי ההון ועל תעשיית הטכנולוגיה, ולכן גם על מדינות שאינן צד ישיר לעימות. בהקשר הזה הכתב מזכיר את בקרות היצוא של שבבים מתקדמים לסין, שבהן הקונגרס האמריקאי מגביר את הבדיקה. לפי הכתב, החקירה מתרחבת גם לחברת הבינה המלאכותית Nvidia, והיא עוסקת בשאלה אם החברה עמדה בכללי היצוא או התעלמה מהדרכים שבהן הם נעקפו.
הכתב מזכיר גם את נושא הסייבר. קבוצת ההאקרים Volt Typhoon, שפועלת לכאורה מטעם המדינה הסינית, נחשפה בציבור ב-2024, ולפי הכתב היא חדרה עמוק לתשתיות האמריקאיות. הממשל של טראמפ פירק בתחילת השנה שעברה את הקבוצות המומחים שחקרו אותה. הכתב מציין שהשיבושים הטכנולוגיים שנרשמו בשבוע האחרון נראים כרגע לא קשורים, ונובעים משדרוגים שבוצעו לפני החגים, אבל לדבריו סין עדיין יכולה לשבש חלקים גדולים מחיי ארה״ב אם תבחר בכך.
מה הלאה
לפי הניתוח, הפסגה בשנג׳ן לא פתרה שום אחת מהשאלות הגדולות. אוקראינה וטאיוואן נותרו פתוחות, ושיחות הגרעין הן בשלב של הצהרת כוונות בלבד. מה שייקבע את הכיוון בחודשים הקרובים הוא בעיקר המאזן הפנימי בארה״ב אחרי הבחירות לאמצע הקדנציה והשליטה בקונגרס.
לקורא הישראלי הכתב מציע לעקוב אחרי שלושה דברים: מה יקרה בוועדות הקונגרס הנוגעות לסין, אם תתקדם שיחה כלשהי בנושא הגרעין, ואיך תתפתח מדיניות בקרות היצוא. אלה יקבעו במידה רבה את מסלול התחרות בין שתי המעצמות הגדולות ביותר בעולם, ואת השפעתה על הכלכלה העולמית.
שורה תחתונה
הפסגה המשולשת בשנג׳ן הייתה בעיקר צילום משותף, בלי הסכמות מעשיות של ממש. התחרות בין ארה״ב לסין והמצב באוקראינה ובטאיוואן נשארים פתוחים, והתפתחותם תשפיע בהמשך גם על הכלכלה העולמית.
מקור: foreignpolicy.com
עוד בגיאופוליטיקה






