יום שישי, 20 בנובמבר 2026אודות

ארה״ב ואיראן על סף חידוש העימות: מה ידוע עד כה

20.11.2026 · גיאופוליטיקה · מערכת מקור נאמן
ארה״ב ואיראן על סף חידוש העימות: מה ידוע עד כה
צילום: 12019

מה קרה בשעות האחרונות

לפי דיווחים שפורסמו במהלך היום, המתיחות באזור התפשטה לכמה זירות במקביל. צה״ל מסר כי הותקף אתר בבקעת הלבנון ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל״ח, כלומר אמצעי לחימה. לפי הצבא, בתקופה האחרונה זוהו מחבלי חיזבאללה מגיעים לאתר, ולכן הותקפו הכניסות אליו כדי למנוע את שיקומו. האתר כבר הותקף כמה פעמים במהלך המלחמה.

מהצד האיראני דווח כי סוכנות הידיעות פארס, המקורבת למשמרות המהפכה, מוסרת שאיראן נערכת לחדש את יצוא הנפט באמצעות שיירת מכליות גדולה לכיוון מצר הורמוז. מצר הורמוז הוא מעבר ימי צר בין איראן לחצי האי ערב, ודרכו עובר חלק גדול מיצוא הנפט והגז של המפרץ. לפי הדיווח, אם צבא ארה״ב ינסה לעצור את המכליות או לפגוע בהן, איראן תתקוף תשתיות גז ונפט במדינות המפרץ. דובר משרד החוץ האיראני מצידו טען כי ההאשמות האמריקאיות לפיהן טהרן מפתחת נשק כימי וביולוגי נועדו לזרוע פחד ולהצדיק פעולה צבאית.

בסעודיה אישרו כי מגדל במרכז הפיננסי בריאד נפגע בתקיפה של החות׳ים, וכי נגרם נזק לכמה קומות ולמבנים סמוכים. לא דווח על נפגעים. החות׳ים, קבוצה מזוינת שפועלת בתימן, טענו כי תקפו את נמל התעופה המלך ח׳אלד בריאד ובסיס אווירי בחמיס מושייט שבסעודיה. בעומאן דווח כי קליע בלתי מזוהה פגע בחדר המכונות של מכלית נפט במרחק של כ-6 מיילים ימיים, כ-11 קילומטרים, מצפון לחסאב, בעת שהייתה בדרכה החוצה דרך מצר הורמוז. צוות המכלית בטוח.

טבלת האירועים שלהלן מסכמת את הדיווחים לפי שעת פרסומם בזירה, לפי המקורות שמסרו אותם.

אירועים שדווחו לפי שעת הפרסום
שעהאירועגורם מדווח
02:03פגיעה במכלית נפט מצפון לחסאב שבעומאןהגוף הבריטי UKMTO
17:14מגדל במרכז הפיננסי בריאד נפגע מתקיפת החות׳יםסעודיה
19:59תקיפה בבקעת הלבנון על אתר שמשמש את חיזבאללהצה״ל
20:46איום לתקוף תשתיות גז ונפט במפרץ אם ייפגעו המכליותסוכנות פארס
1 בינוארהמועד שטראמפ הזכיר לדיון
כ-6 מייליםמרחק הפגיעה במכלית מעומאן
2 מיירטיםכיפת ברזל ששוגרו מקריית שמונה
2 מקורותשדיווחו על שקילת תקיפה

הנשיא טראמפ והשאלה אם לתקוף

הנשיא דונלד טראמפ אמר בשיחת טלפון עם חדשות 12, ממטוסו בדרכו חזרה מהפסגה בסין עם הנשיא הסיני שי ג׳ינפינג ונשיא רוסיה פוטין, כי אינו ממהר לקבל החלטה בנוגע לאיראן. ״אני לא ממהר לקבל שום החלטה בנוגע לאיראן. נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה״, אמר. הוא הוסיף בראיון לפוקס ניוז כי יש סימנים לכך שאיראן בוחנת שימוש בגזים ובנשק ביולוגי, ״שנה חדשה מתקרבת״, לדבריו.

לפי שני מקורות המעורים בנושא, טראמפ שוקל מחדש מתקפה משותפת עם ישראל נגד המשטר באיראן, אף שבשבוע שעבר אמר כי תקיפות אמריקאיות חדשות הן ״די לא סבירות״. הדיווח מציין כי הנשיא נתון ללחץ כבד מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתוח בקרוב בפעולה צבאית חדשה. עוד צוין כי טראמפ נתן בעבר דדליינים, כלומר מועדים שנקבעו מראש, שהתבררו כתרגיל שנועד להטעות את האיראנים. ההקשר לכך נמצא גם בעימות שהסתיים בחילופי תקיפות בין ארה״ב לאיראן, כפי שתואר בכתבה על חזרת ארה״ב ואיראן לחילופי תקיפות אחרי כחודשיים של שקט.

לפי הדיווח, הבית הלבן ביקש מהפנטגון, משרד ההגנה האמריקאי, ומקהילת המודיעין להכין ניתוח של האופן שבו איראן צפויה להגיב לכל אחת מחלופות התקיפה שהוכנו בצבא. שאלה מרכזית שהוצגה בבית הלבן הייתה האם קיימת פעולה צבאית שניתן לבצע בלי לעורר תגובת נקם הרסנית נגד מתקני הנפט והגז במדינות המפרץ. לפי הדיווח, כל פעולה צבאית אמריקאית צפויה להתבצע בשיתוף פעולה עם ישראל, ועשויה לכלול תקיפות נגד מתקני גרעין כמו הר המכוש, הרס גשרים ותחנות כוח, וכן חיסול מנהיגים צבאיים ואזרחיים באיראן. הדיון צפוי להתקיים לאחר שטראמפ ישוב מביקורו באסיה בהמשך השבוע.

מה ההסלמה משמעה למדינות המפרץ

מדינות המפרץ מזהירות מתגובה איראנית, והדיווחים מראים שהחשש שלהן מופנה בעיקר אל התשתיות שלהן. לפי פארס, המשמעות של פעולה אמריקאית נגד המכליות היא פגיעה בגז ובנפט של המפרץ. מבחינת איראן, התגובה כבר הוגדרה מראש, והיא אינה מתמקדת רק בכוחות אמריקאיים. מצד שני, בבית הלבן נבחנת השאלה אם אפשר לפעול בלי לחשוף את המפרץ לתגובה כזו. זו השאלה המרכזית בכל תרחיש של תקיפה.

המשמעות הישירה למדינות המפרץ היא סיכון כפול. מצד אחד יש ירי והתקפות מצד החות׳ים, כמו במקרה של המגדל בבירת סעודיה. מצד שני יש איום על המכליות שעוברות במצר הורמוז. הדיווח מזכיר שכבר בשבוע שעבר נבחנה האפשרות של תקיפה אמריקאית, והבירור הזה מתנהל לאורך זמן. הקורא צריך לזכור שאין בדיווחים הערכה כמותית של נזק כלכלי או של השפעה על מחירי הנפט, ולכן כל הערכה כזו נותרת בגדר השערה.

עבור ישראל, המשמעות העיקרית היא שההתפתחויות במפרץ משפיעות על שיקולי הביטחון והמדיניות כאחד. כשהדיון עובר לאזורים שבהם יש אנרגיה, גם המשק הישראלי רגיש לשינויים, בעיקר דרך מחירי האנרגיה והשפעתם על הכלכלה. הדיווחים עצמם אינם מציגים נתון על כך, ולכן אין לקבוע מסקנה כלכלית מדויקת מתוכם.

החזיתות הנוספות בצפון ובדרום

לצד הדיון על איראן, הדיווחים מציגים גם זירות נוספות. בבקעת הלבנון ממשיך צה״ל לתקוף אתרים של חיזבאללה, לדבריו כדי למנוע את שיקום היכולות הצבאיות של הארגון. בעיראק, לפי הדיווח, נשמר עימות בין המיליציה הפרו־איראנית כתאיב חיזבאללה לבין ממשלת עיראק. הרקע לעימות הוא חשד שנפט נגנב והוברח מצינור שעובר במחוז, אזור שבשליטת המיליציה. ראש הממשלה עלי א־זיידי נתן למיליציה עד יום שישי לעזוב את האזור לקראת כניסת כוחות הביטחון העיראקיים. הדיווח מציין כי מפקד כוח קודס האיראני, אסמאעיל קאאני, התערב בעימות, כלומר יחידה במשמרות המהפכה שאחראית על פעילות איראנית מחוץ לגבולות המדינה.

בים סוף ובמפרץ אילת נערכת מערכת הביטחון הימי. לפי הדיווח, חיל הים מתגבר את מערך הביטחון השוטף במפרץ אילת על רקע המתיחות באזור. מפקד חיל הים, אלוף אייל הראל, החליט להעביר לזירה כלי שיט מסוג דבורה ולעבות את הכוחות, לאחר שזוהה פער מבצעי במענה לתרחיש של כמה ניסיונות חדירה במקביל. לפי הדיווח, בחודשים האחרונים הורחבו שעות הפעילות הימית בגזרה, וזה הוביל לשחיקת הכוחות. בחיל הים מוטרדים גם מתרחיש שבו איראן תפעיל את שלוחותיה בזירת ים סוף.

בצפון, לפי הדיווח, נורו שני מיירטים של כיפת ברזל מאזור קריית שמונה, ונסיבות השיגור נבדקות כעת. עד כה לא פורסם הסבר רשמי לשיגור.

מה אומרת מערכת הביטחון בישראל

במערכת הביטחון מצהירים על דריכות, אך לא על שינוי בהערכת המצב. הרמטכ״ל אייל זמיר נפגש אמש עם אדמירל בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה״ב, שמכונה סנטקום ומפקד על הכוחות האמריקאיים במזרח התיכון. לפגישה הוזמן באופן חריג גם ראש המוסד רומן גופמן, כדי להציג חזית אחידה ולהיות שותף להערכות המצב.

עמדת הרמטכ״ל, לפי הדיווח, היא שאם לא יושג הסכם, נכון לתקוף באיראן. השאלה שנותרה פתוחה היא העיתוי, לא עצם ההחלטה. זו נקודה חשובה לקורא הישראלי, כי היא מלמדת שהדיון בישראל ובארה״ב עוסק בתזמון ובתנאים ולא רק באפשרות התקיפה. הדיווחים אינם מפרטים מהו ההסכם שאליו מתייחסת העמדה, ולכן אין לדעת מה נדרש כדי שהדיון ייסגר.

מה הלאה

בשלב הנוכחי אין החלטה אמריקאית. טראמפ אמר שהוא ממתין לתחילת השנה החדשה, הבית הלבן מכין הערכות תגובה, והנושא צפוי לעלות לדיון לאחר שישוב מביקורו באסיה. בעיראק, המיליציה נדרשה לעזוב את האזור עד יום שישי. בזירה הימית, חיל הים כבר פועל על בסיס תרחישים של ניסיונות חדירה. כל אחד מהמסלולים האלה יכול להשפיע על האחר.

ההתפתחות הבאה החשובה היא ההחלטה האמריקאית, ובעקבותיה התגובה האיראנית. לקורא ששואל מה זה אומר לו, התשובה הברורה ביותר היא שהאזור נמצא במצב של המתנה מתוחה. מי שרוצה להבין את הרקע הרחב יכול לקרוא על הפסגה בסין, שבה נפגשו טראמפ, שי ופוטין, שמציגה את הקשרים בין השחקנים הגדולים בזירה.

שאלות ותשובות

האם יש סכנה למכליות הנפט שעוברות במצר הורמוז?

לפי פארס, איראן נערכת לשלוח שיירת מכליות לכיוון המצר. במקביל דווח כי קליע בלתי מזוהה פגע במכלית ליד עומאן, וצוות המכלית בטוח.

האם יש שינוי בביטחון באילת?

חיל הים מתגבר את מערך הביטחון במפרץ אילת ומעביר לזירה כלי שיט מסוג דבורה, לאחר שזוהה פער במענה לתרחיש של כמה ניסיונות חדירה במקביל.

שורה תחתונה

הדיווחים מצביעים על מצב שבו אין עדיין החלטה אמריקאית, אבל ההכנות לתרחישי תקיפה ותגובה נמשכות בכמה זירות במקביל. לקורא הישראלי הנקודה המרכזית היא שהשאלה כבר אינה רק אם תהיה תקיפה, אלא מתי ובאיזה מחיר לאזור.

מקור: globes.co.il

עוד בגיאופוליטיקה

תגובות

אין עדיין תגובות לכתבה הזו

התגובות מפורסמות באתר. אין לפרסם פרטים אישיים, הסתה או תוכן פוגעני

עוד בגיאופוליטיקה

עוד במקור נאמן