יום שישי, 20 בנובמבר 2026אודות

פסגה היסטורית בשנג׳ן: טראמפ, שי ופוטין על שולחן אחד

19.11.2026 · גיאופוליטיקה · מערכת מקור נאמן
פסגה היסטורית בשנג׳ן: טראמפ, שי ופוטין על שולחן אחד
צילום: pbs.org

מה קרה

ביום חמישי התקיימה בשנג׳ן שבסין פגישה משולשת בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, נשיא סין שי ג׳ינפינג ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מדובר בפגישת ישיבה ראשונה בין מנהיגי שלוש המדינות. הפגישה התקיימה על הכנף של פסגת APEC, פורום שיתוף הפעולה הכלכלי של מדינות אסיה ואגן האוקיינוס השקט, ונמשכה למעלה משעה.

המפגש נפתח בדברים על אחריות משותפת לשמירת השלום, בהיותן של שלוש המדינות מהמנצחות במלחמת העולם השנייה ומעצמות עולמיות. עם זאת, הסיכומים שפרסמו שלושת הצדדים לאחר הפגישה שיקפו יותר סמליות מאשר תוכן ממשי. הבית הלבן הנמיך מראש את רף הציפיות, וטראמפ הציג את המפגש כתחילת דרך ולא כפריצת דרך.

עבור טראמפ הפגישה הייתה גם הפוגה אחרי כמה שבועות קשים. לאחר הבחירות האמצעיות ספגה המפלגה הרפובליקנית תבוסה כבדה, הפרעות טכנולוגיות נרחבות הדאיגו אמריקנים רבים, ואיראן החריפה את התקיפות נגד בעלות בריתה של ארה״ב.

שעה ויותרמשך הפגישה המשולשת
יותר מ-40מנהיגים אירופיים בפגישת ברלין
2017הפעם הקודמת שפוטין השתתף ב-APEC
2מפציצי Tu-95 שנשלחו לווייטנאם

מה נכלל בהצהרה

ההצהרה שפורסמה לאחר הפגישה, שכונתה ״הצהרת שלום״, לא הזכירה את מלחמת רוסיה באוקראינה ולא את המלחמה באיראן שבה ארה״ב מובילה. בהצהרה נקבע כי יש צורך ברפורמות באו״ם, בהגדלת אספקת הנפט ובצמצום הסיכונים הגרעיניים. אולם לא פורטו סוג היקף הרפורמות באו״ם שעליהן הוסכם.

שלושת הצדדים הסכימו גם כי פקידי מדינה צריכים לזכות לחסינות מפני העמדה לדין, והתנגדו למה שכינו ״שימוש לרעה בסמכות״ מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). כלומר, הצהרה זו מתמקדת בעמדה משותפת נגד הגופים הבינלאומיים המשפטיים ולא בהסכמות מעשיות על סדר היום הביטחוני.

ההצהרה התבססה על ניסוחים רחבים, ולכן אין בה מנגנון מחייב או לוח זמנים ליישום. זה אחד הנתונים המרכזיים לקריאה נכונה של המפגש: מה שהתפרסם הוא כיוון כללי ולא הסכם מפורט.

מה כל צד הרוויח מהפגישה

לסין הפגישה כבר הייתה הישג עוד לפני שנפתחה. עצם אירוח המפגש חיזק את מעמדה הדיפלומטי ההולך וגדל. שי ג׳ינפינג אמר כי הדיאלוג עם טראמפ ופוטין היה חיובי ופורה, וכי לשלוש המדינות יש עמדות מתואמות בנושא שמירה על השלום העולמי. לפי רובי אוסמן, בכירה במכון טוני בלייר למען השינוי העולמי בלונדון, בייג׳ רצתה להציג את עצמה כמעצמה שאינה מעורבת במלחמות ותומכת במדינות קטנות, ודאגה להרחיק את הדיון מפרטים. לדבריה, בייג׳ רצתה להיתפס כ״המבוגר בחדר״.

לפוטין הפגישה נתנה הזדמנות שחיפש זמן רב. הוא השתתף כאורח כבוד בפסגת APEC, לראשונה מאז 2017, ומעמדה של רוסיה כמעצמה עולמית בשנג׳ן נתפס כפריצת דרך דיפלומטית. סמוך לפסגה שלחה רוסיה שני מפציצי Tu-95 הנושאים נשק גרעיני לביקור בווייטנאם, והטלוויזיה הרוסית הדגישה קצין מלווה שנשא תיק עם קודי הגרעין של מוסקבה. אלה מסרים ברורים על מעמד צבאי ואסטרטגי.

טראמפ תיאר את המפגש כ״עושה היסטוריה באמת״ וטען כי שלושת המנהיגים מנערים את הדרך הישנה שבה יריבים מנהלים שיחות. בשיחה אישית עם פוטין אמר כי ״הרבה דברים נפלאים עשויים לצאת מכאן, או לפחות להתחיל״. עם זאת, לא נמסרו סימנים לכך שטראמפ קיבל התחייבויות קונקרטיות מסין או מרוסיה.

מה נשאר בחוץ

הנושא הרגיש ביותר לסין, מעמדה של תאיוואן, לא הופיע בהסכמה המשותפת. בייג׳ טוענת כי מדובר באיחוד מחדש של האי הנשלט באופן דמוקרטי, ואף לא שללה שימוש בכוח לשם כך. לסין נחשבת השאלה לעניין פנימי. ההסכמה המשותפת נשארה מעורפלת דווקא בנקודה הזו.

לגבי איראן, טראמפ אמר כי הוא ושי מסכימים שאיראן צריכה לפתוח מחדש לחלוטין את מיצר הורמוז, נתיב ימי קריטי לאספקת האנרגיה העולמית שהפך לצוואר בקבוק מאז פרוץ המלחמה. טראמפ הוסיף כי שלושתם מסכימים שאיראן לא תוכל להשיג נשק גרעיני. אולם לפי הדיווחים לא היו סימנים לכך שהנשיאים סין ורוסיה התחייבו לסייע בפתרון הסכסוך עם איראן.

את מלחמת אוקראינה לא הייתה הנושא המרכזי בשיחה המשולשת. הדוברן של הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אמר כי המלחמה עלתה בפגישות הדו־צדדיות של פוטין עם טראמפ ועם שי. באותו יום הצטרף טראמפ בטלפון לפגישה בברלין בין השליחים האמריקנים ג׳ארד קושנר וסטיב ויטקוף לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ולמעל ל־40 מנהיגים אירופיים התומכים במאמץ המלחמתי של קייב. לדברי ויטקוף, טראמפ סיפר לנוכחים בברלין שדיבר עם שי ועם פוטין על דרך לסיום שלום של המלחמה.

למה זה חשוב לישראל

לקורא הישראלי יש כמה נקודות מגע ישירות עם הפסגה. הראשונה היא בית הדין הפלילי הבינלאומי, שמושב בהאג ובודק אישומים בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. פוטין נמצא תחת צו מעצר של הבית הזה בגין פשעי מלחמה לכאורה באוקראינה. ארה״ב מתנגדת לצו המעצר שהוציא בית הדין נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, וטראמפ ופוטין מצאו במשותף את ההתנגדות לבית הדין. כלומר, ישראל נמצאת כעת בעמדה שמשתלבת עם עמדת שני הצדדים בנושא זה.

הנקודה השנייה היא מיצר הורמוז, שדרכו עובר חלק גדול מהנפט הנשלח מהמפרץ לעולם. כל חסימה או הפרעה במיצר משפיעה על מחירי האנרגיה העולמיים, וממילא על עלויות הייצור והתחבורה במשק הישראלי. ההצהרה דיברה על הגדלת אספקת הנפט, אבל לא פורטו הדרכים להשגת מטרה זו.

הנקודה השלישית היא עצם השינוי במבנה היחסים בין המעצמות. סין מציגה את עצמה כחלופה לגישה של ארה״ב ורוסיה, ורוסיה מתבססת על מעמד של מעצמה לצד ארה״ב וסין. עבור ישראל, שמנהלת מדיניות מורכבת מול ארה״ב, מול איראן ומול מדינות האזור, שינוי כזה משפיע על שיקולי הביטחון והדיפלומטיה לאורך זמן.

מה הלאה

לפי מה שהתפרסם, הפסגה הניבה כיוון כללי ולא מנגנון יישום. הרפורמות באו״ם לא הוגדרו, אספקת הנפט לא נקבעה במספרים, וגם לא הוגדר מסלול מעקב. טראמפ עצמו תיאר את המפגש כנקודת פתיחה, אבל לא נמסר לוח זמנים להמשך. לכן, השאלה המרכזית היא האם הערוצים שנפתחו בשנג׳ן ימשיכו להתקיים בעתיד הנראה לעין.

במקביל, המסלול האוקראיני נמשך בברלין, והמסלול האיראני נשאר פתוח. בשני המקרים עדיין חסרה הבטחה ברורה מצד סין או רוסיה לתמוך בפתרון. קשה לדעת כעת אם היעדר ההתחייבויות יוביל להמשך השיחות או יצמצם את משקלן.

על רקע זה, חשוב לקורא להבחין בין הכותרת לתוכן. המפגש היה אירוע בעל משמעות סמלית גדולה, בעיקר בשל ההרכב של שלושת המנהיגים ומיקום הפגישה. התוצאות המעשיות שלו, לפחות כפי שפורסמו עד כה, מוגבלות.

שורה תחתונה

הפסגה בשנג׳ן הייתה בעיקר אירוע סמלי, שהניב הצהרה כללית ללא מנגנונים מחייבים. לקורא הישראלי חשובים בעיקר שני דברים שנותרו פתוחים: היחס לצו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי ומצבו של מיצר הורמוז.

מקור: pbs.org

עוד בגיאופוליטיקה

תגובות

אין עדיין תגובות לכתבה הזו

התגובות מפורסמות באתר. אין לפרסם פרטים אישיים, הסתה או תוכן פוגעני

עוד בגיאופוליטיקה

עוד במקור נאמן