יום שישי, 20 בנובמבר 2026אודות

ארה״ב ואיראן חזרו לחילופי תקיפות אחרי כחודשיים של שקט

19.11.2026 · גיאופוליטיקה · מערכת מקור נאמן
ארה״ב ואיראן חזרו לחילופי תקיפות אחרי כחודשיים של שקט
צילום: foreignpolicy.com

מה קרה בשבוע האחרון

המלחמה עם איראן מסלימה שוב, וגם הניסיונות הדיפלומטיים לעצור אותה נתקעו שוב. ארה״ב ואיראן חידשו את התקיפות בשבוע האחרון, וכך הסתיימה תקופה של כחודשיים שבהם הלחימה כמעט שככה. לפי המקור, הסבב החדש מתרחש על רקע המשך התקיפות האיראניות על כלי שיט במצר הורמוז. המצר הזה הוא מעבר ימי צר בין המפרץ הפרסי לים הערבי, ודרכו עובר חלק גדול מסחר הנפט העולמי. במקביל ממשיכה ארה״ב בחסימה ימית על יצוא הנפט האיראני, וזה לחץ כלכלי שטהרן ממשיכה להתנגד לו.

חילופי המכות התרחשו בעיקר בבחריין ובכווית. בחריין מארחת את הצי החמישי של הצי האמריקאי, שאחראי על הים בדרום המפרץ הפרסי. בכווית נמצא בסיס אוויר שמשמש כוחות אמריקאיים. איראן הסבירה את התקיפות שלה כתגובה לתקיפות אמריקאיות על מגדלי תקשורת איראניים, ולפעילות מתמשכת של מעקב באמצעות רחפנים מעל שטחה. הסבר זה הוא חלק מהמסרים שהצדדים משדרים זה לזה, ואינו מאמת את הנסיבות בשטח.

כ-2,500טילים במלאי איראני לפי הערכת המודיעין
כחודשייםתקופת השקט שהסתיימה
שישה ימיםרצף התקיפות ההדדיות האחרון
שתייםנושאות מטוסים אמריקאיות באזור

שישה ימים של תקיפות הדדיות

איראן שיגרה במהלך שישה הימים האחרונים סדרת תקיפות על נכסים אמריקאיים. הראשונה הייתה נגד מתקן מכ״ם התרעה מוקדמת בבחריין ביום שישי, כלומר מערכת שנועדה לזהות טילים ומטוסים מרחוק. ביום ראשון נתקפה מערכת מכ״ם בבסיס מסוקים באי הקטן. לגבי שני האירועים הללו נמסר שלא דווח על נזק.

ביום שלישי ניסתה איראן לתקוף מתקן מכ״ם נוסף בבחריין באמצעות רחפנים. לפי הדיווחים, הרחפנים יורטו. בתגובה תקפה ארה״ב אתר שיגור טילים באי קשם שבאיראן. ביום רביעי השיבה איראן בתקיפה על בסיס האוויר עלי אל סאלם בכווית, ובחריין מסרה כי יירטה גם היא תקיפות אוויר איראניות באותו יום. לא נמסרו דיווחים על נזק באף אחד מהאירועים בכווית.

הטבלה שלהלן מסכמת את האירועים לפי המקור. היא מראה דפוס ברור: איראן מכוונת בעיקר למתקני מכ״ם ולבסיסים בבחריין ובכווית, וארה״ב מגיבה באתרים צבאיים באיראן. המשמעות היא שהלחימה כבר אינה מוגבלת לתקיפה בודדת. כל צד מגיב לצעד של הצד השני בתוך ימים, ולכן כל אירוע קטן עלול להוביל לסבב נוסף.

התקיפות ההדדיות בשישה הימים האחרונים לפי המקור
יוםיעדתוצאה מדווחת
שישימתקן מכ״ם התרעה מוקדמת אמריקאי בבחרייןלא דווח על נזק
ראשוןמערכת מכ״ם בבסיס מסוקים בבחרייןלא דווח על נזק
שלישימתקן מכ״ם נוסף בבחרייןרחפנים שלפי הדיווחים יורטו
רביעיבסיס אוויר עלי אל סאלם בכוויתלא נמסרו דיווחים על נזק

מה עומד מאחורי ההסלמה

הנשיא דונלד טראמפ לא פירט את תוכניותיו במלחמה. לפי דיווחים שמצטטים המקור, הוא שוקל לאשר תקיפות רחבות יותר. אולם בהודעה שמסר לאתר אקסיוס ביום חמישי הוא העביר מסר של האטה, וכתב ש״אני לא ממהר להחלטה כלשהי. נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה״. המשמעות היא שהבית הלבן משאיר פתוחה את האפשרות להסלמה, אך לא קבע מועד לצעד כזה.

יש גם שאלה של יכולות. לפי הערכה של קהילת המודיעין האמריקאית, לאיראן יש מלאי של עד כ-2,500 טילים, למרות טענות קודמות של ממשל טראמפ כי היכולות האלה הושמדו. לדברי המקור, איראן ממשיכה להתנגד ללחץ הכלכלי האמריקאי, וטהרן נראית מעודדת מההפסדים הגדולים של הרפובליקנים בבחירות לאמצע הקדנציה. גורמים מומחים הזהירו כי הסלמה רחבה תהיה הימור גדול, ותוביל כמעט בוודאות לתגמולים נוספים נגד כוחות ונכסים אמריקאיים באזור.

גם ארה״ב נמצאת תחת מגבלות. לפי המקור, לוחמת ארה״ב נותרה עם נוכחות צבאית משמעותית, ובהם שתי נושאות מטוסים. נושאת מטוסים היא ספינה גדולה שנושאת מטוסי קרב ומשמשת בסיס צף. לאחר החלפה נוספת בכוחות, יצאה מהמזרח התיכון הספינה USS George Washington, והגיעה במקומה USS Theodore Roosevelt. ההחלפה הזו מעידה על מאמץ לשמור על רצף כוחות באזור. בנוסף, המלחמה מדלדלת מלאי תחמושת חיוני. מזכיר חיל הים בפועל הונג קאו מסר השבוע לסנאטורים שכוחות ארה״ב ירו בתחמושת שפג תוקפה, בשל המחסור.

הלחץ מישראל והחשש מנשק לא קונבנציונלי

לפי המקור, ישראל לוחצת על הבית הלבן להסלים ולפתוח בגל הפצצות חדש. ראש המוסד רומן גופמן, סוכנות הביון החיצונית של ישראל, ביקר בוושינגטון השבוע. לפי הדיווח, הוא הביע בפני גורמים אמריקאיים חשש מפיתוח נשק כימי איראני לכאורה. הפרט הזה חשוב לקורא הישראלי, כי הוא מלמד על העמדה הישראלית בתוך הדיון בוושינגטון, ועל כך שהטיעון העיקרי שמועלה הוא היכולות האיראניות ולא רק המצב בשטח.

בנוסף, לפי דיווח של רשת CNN שמצוטט במקור, לארה״ב יש מודיעין על כך שאיראן גיבשה תוכניות לאפשר שימוש בפצצה מלוכלכת או בנשק כימי בוושינגטון. פצצה מלוכלכת היא מטען קונבנציונלי שמפזר חומר רדיואקטיבי, ולכן השימוש בה נחשב לאיום חמור גם בלי נזק הרסני של פצצת גרעין. טראמפ אמר שוושינגטון בודקת את הדיווח ושהיא לוקחת אותו ברצינות, אך מאוחר יותר המעיט בסבירות שאיראן תשתמש בנשק כזה בארה״ב. הוא גם הזהיר כי אם זה יקרה, ״נמחה אותם״.

בראיון לרשת פוקס ניוז אמר טראמפ כי יש ״אינדיקציה לכך שאיראן מסתכלת על גזים ועל ביולוגיה״, ולדבריו זה קרה כי ארה״ב סגרה את הדלת בתחום הגרעיני. המקור מציין שהטענות האלה לא פורטו בפירוט ציבורי, ולכן כדאי לקורא לראות בהן חלק מהשיח הציבורי ולא עובדה מאומתת.

הקשר הדיפלומטי ופסגת שנג׳ן

ההסלמה מגיעה במקביל לתזוזות דיפלומטיות רחבות יותר. טראמפ סיים את ביקורו באסיה בפסגה בשנג׳ן בסין, שבה נפגש עם נשיא סין שי ג׳ין פינג ועם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בהצהרה משותפת שנחתמה בסיום הפגישה, שלושת המנהיגים התחייבו ל״רפורמה״ באו״ם, להגדלת אספקת מוצרי נפט ״לטובת כל העמים״, והזהירו כי בית הדין הפלילי הבינלאומי וגופים דומים ״לא חייבים לנצל את סמכויותיהם״. הם גם הסכימו על ״דיאלוג״ בנושא סיכוני הגרעין והפצה, וכתבו כי מלחמה גרעינית ״לא ניתנת לניצחון ולעולם לא צריכה להתנהל״. לקריאה מפורטת על הפסגה ראו פסגה היסטורית בשנג׳ן, טראמפ, שי ופוטין על שולחן אחד.

העובדה שהפסגה התקיימה במקביל לחילופי המכות מחזקת את התמונה של מערכת בינלאומית שבה לכל מעצמה יש זירה משלה, וכל זירה משפיעה על האחרות. ההצהרה לא התייחסה ישירות לאיראן בשמה, ולכן אין בה עדיין אינדיקציה לשינוי מדיניות אמריקאי. עם זאת, היא מראה שהשיחות בין וושינגטון למוסקבה ובייג׳ינג נמשכות גם כשהמלחמה באיראן מסלימה.

לפי המקור, המשא ומתן הדיפלומטי עם איראן נתקע שוב. זו נקודה חשובה, כי היא מצביעה על כך שגם כשיש דיבורים על שיחות, אין כרגע מסלול ברור להחזרת השקט. בהיעדר הסכם, כל צד פועל לפי הערכותיו לגבי יכולות ונכונות הצד השני לספוג מחיר.

מה הלאה ומה המשמעות לקורא הישראלי

המקור מזהיר כי אם טראמפ יחליט להעמיק את המלחמה, צפויות תגובות נוספות נגד כוחות ונכסים אמריקאיים באזור. בנוסף, השאלה מה יקרה בחסימת הנפט ובמצר הורמוז משפיעה על מחירי האנרגיה העולמיים, ומשם גם על המשק הישראלי, שמושפע משינויים במחירי הדלק והתעריפים. לכן ההתפתחויות בזירה הזו אינן נוגעות רק לוושינגטון ולטהרן. הן משפיעות גם על המצב הביטחוני באזור, על מסלולי הסחר הימיים ועל ההערכות של הצבא והמודיעין בישראל.

ההמתנה לתחילת השנה, שטראמפ הזכיר בדבריו, היא נקודת זמן שכדאי לעקוב אחריה. עד אז, הדיווחים על תוכניות לתקיפות רחבות יותר ועל מחסור בתחמושת יהיו הסימנים המרכזיים לכיוון שבו המלחמה תלך. לצד זה, נבחן גם האם ההפסד הפוליטי של הרפובליקנים בבחירות לאמצע הקדנציה ישפיע על יכולת הממשל לשאת במלחמה ממושכת.

כדאי לקורא לזכור כי המקור מבוסס על דיווחים שונים, ולא על הודעות רשמיות מלאות. חלק מהפרטים, כמו תוכניות שנקשרות לנשק כימי או לפצצה מלוכלכת, הם בגדר דיווחי מודיעין שטרם אומתו. עם זאת, העובדות על חילופי המכות ועל הפעילות הימית במצר הורמוז מתועדות יחסית היטב, וברור שהסיכון להסלמה עדיין גבוה.

שורה תחתונה

ארה״ב ואיראן חזרו לחילופי תקיפות, והשאלה המרכזית היא אם וושינגטון תבחר בהסלמה רחבה או תשאיר את העימות ברמה נמוכה. לקורא הישראלי מדובר בנושא שמשפיע על הביטחון באזור, על ייצוא הנפט ועל מחירי האנרגיה.

מקור: foreignpolicy.com

עוד בגיאופוליטיקה

תגובות

אין עדיין תגובות לכתבה הזו

התגובות מפורסמות באתר. אין לפרסם פרטים אישיים, הסתה או תוכן פוגעני

עוד בגיאופוליטיקה

עוד במקור נאמן